<h1>בה"ג הלכ' מועד</h1>
<h2>דף יח.</h2>
תנו רבנן (שמות כ"ג, ט"ו) את חג המצות תשמור וגו' (דברים ט"ז, ט"ו) שבעת ימים תחג וגו' לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר קל וחומר, ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהם ולאחריהם אסורין בעשיית מלאכה, חולו של מועד שיש קדושה לפניהם ולאחריהם אינו דין שיהו אסורין בעשיית מלאכה, ששת ימי בראשית יוכיחו שיש קדושה לפניהם ולאחריהם ומותרין בעשיית מלאכה, מה לששת ימי בראשית שכן אין בהם קרבן מוסף תאמר בחולו של מועד שיש בהם קרבן מוסף, ראש חודש יוכיח שכן יש בו קרבן מוסף ומותר בעשיית מלאכה, מה לראש חודש שכן אין קרוי מקרא קודש תאמר בחולו של מועד שכן קרוי מקרא קודש, הואיל וקרואין מקרא קודש דין הוא שיהו אסורין בעשיית מלאכה. תנו רבנן (ויקרא כ"ג, ח') וכל מלאכה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה דברי רבי יוסי הגלילי, רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר (שם ד') אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש, במה הכתוב מדבר, אי בראשון הרי כבר נאמר, אי בשביעי הרי כבר נאמר הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה. תניא אידך (דברים ט"ז, ח') ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי עצור אף שישי עצור, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה אף ששי עצור בכל מלאכה, ת"ל השביעי שביעי עצור ואין ששי עצור, הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.
